top of page

שאלת הכסף בעת העסקת מטפלים זרים

שכר ועלויות נלוות

העסקת עובדת זרה כמטפלת צמודה בבית היא עניין יקר מאוד, ונושא העלויות מעסיק מאוד הרבה משפחות. אפשר בקלות לומר ששאלות על כסף הן השאלות הנפוצות ביותר בכל קבוצות הפייסבוק הייעודיות שתומכות בבני משפחה מטפלים. הפוסט הזה ינסה לעשות קצת סדר וגם יפנה אתכם לקישורים שמתעדכנים מעת לעת.

הכנסת עובדים זרים הביתה

שכר בסיס של "עובדים זרים" בישראל הוא שכר המינימום הנהוג לכלל העובדים בישראל, כך קובע החוק. נכון לסוף 2023 שכר המינימום לעובדים בארץ - כולל עובדים זרים - הוא 5571.75 ש"ח. מסכום זה החוק מתיר למשפחות לקזז סכום מסוים תמורת מגורים וכלכלה. סכומי הקיזוז משתנים בהתאם לאזורים שונים בארץ.

טבלת שכר למשרה וניכויים מותרים לפי אזורים

לעדכונים תקופתיים של סכומי הקיזוזים באתר "קו למעסיק" - לחצו כאן.

יש מינימום אך אין מקסימום

שכר המינימום במשק בקיזוז הנ"ל הוא הסכום המינימלי שאפשר לשלם אולם השכר החודשי שמבקשים "העובדים הזרים" עשוי להיות שונה וגבוה מכך, כי מדובר בשוק חופשי וכמו בכל שוק, דרישות השכר מושפעות מהביקוש וההיצע. מכיוון שבישראל יש ביקוש גבוה אשר הולך ועולה לעבודתם של מטפלות ומטפלים בבית, גם דרישות השכר של עובדים אלו עולות.

השכר שתצטרכו לשלם יהיה קשור בדרגת הקושי של העבודה. אם מקבל הטיפול הוא אדם שאינו ישן בלילות, תוקפני, אינו נייד, בעל משקל כבד, תובעני – כל אלו הופכים את העבודה ליותר קשה ופחות נחשקת, ולכן הדרישות לשכר עשויות לעלות. בנוסף, אם בני זוג, או יש למטופל/ת צאצאים שגרים בבית, גם זה עשוי להפוך את התפקיד ל"פחות מבוקש" ולהעלות את דרישות השכר של המטפל/ת.

בנוסף לשכר הבסיס, וכמו עבור עובדים אחרים במשק הישראלי, יש גם מרכיבי שכר נוספים שקשורים לזכויות הסוציאליות של העובדים.

זכויות סוציאליות - יום שבת

ראשית, יש לקחת בחשבון כי שכר המינימום המקוזז מתייחס לשישה ימי עבודה בשבוע. אבל, אם אתם מעסיקים את המטפלת הזרה שבעה ימים בשבוע תצטרכו לשלם עבור היום השביעי שנחשב יום מנוחה שכר שתעריפו הוא 150%. בסוף 2023 מדובר בכ 380 ש"ח ליום השביעי. לעדכונים על שינויים בתעריפים וזכויות סוציאליות באתר "כל זכות" לחצו כאן.

גם אם תרצו "לחסוך" את עלות היום השביעי לא בטוח שזה יצלח משום שהרבה מהעובדים הזרים שבאים לעבוד בישראל מעדיפים לעבוד שבעה ימים בשבוע. מה שמכונה אצלם:  full stay , ולא לקחת את יום המנוחה. הן באות לפה למספר שנים מוגבל, ניפרדות לשם כך מהמשפחה שלהן ולכן הן רוצות לנצל כל רגע שהן כאן לעשיית כסף. אם אתם רוצים בכל זאת לנסות ולהעסיק אותן רק שישה ימים בשבוע מומלץ להגיד את זה גם ללישכה וגם לעובדים הזרים הפוטנציאליים כבר מהתחלה. קחו בחשבון שיתכן שיהיו עובדות זרות שלא יסכימו לעבוד אצלכם בשל כך.

כשהמטפלת של אימא שלי הגיעה לארץ ביקשנו להעסיק אותה רק שישה ימים בשבוע, אבל היא אמרה שאם אנחנו לא נעסיק אותה ביום השביעי היא תחפש לעצמה עבודה כמטפלת מחליפה ביום הפנוי שלה. הבנו אין לנו ברירה, וממילא, עם הזמן המצב של אימא הורע ולא יכולנו להסתדר בלי עזרה בסופי השבוע.

דמי כיס שבועיים

סוגיה נוספת שקשורה בשכר היא סוגיית מה שמכונה "דמי כיס" של מאה שח לשבוע. לפי החוק, דמי כיס האלו הם חלק מהשכר החודשי של העובדת, אשר אותו אנחנו אמורים לתת לה כסוג של מקדמה שבועית, על חשבון השכר של סוף החודש. אבל, הרבה מהעובדות אינן מתייחסות כך לעניין, והתפתחה מעין מסורת של דרישת דמי כיס בנוסף לשכר המוסכם. המשמעות היא עוד 400 או 500 ש"ח לחודש (תלוי במספר השבתות בחודש). ולכן, כדי למנוע ויכוחים בהמשך, אני ממליצה שכשאתם מסכמים עם העובדים הזרים על השכר החודשי, תציגו את השכר בלי דמי כיס ועם דמי כיס, כדי שהכל יהיה ברור.

זכויות סוציאליות ו"הבונוס השנתי"

"הבונוס" הוא כינוי רווח למרכיב חשוב של ההוצאה החודשים שלכם על העסקת עובד זר. למעשה זה איננו "בונוס" אלא מדובר בתשלום זכויות סוציאליות שאליו אתם, כמו כל מי שמעסיק עודים במשק הישראלי, מחויב לפי החוק. זה כולל תשלומים עבור שלושה דברים: ימי חג, ימי חופש, וימי הבראה. מספר ימי הזכאות וגובה התשלום עבור כל יום שכזה, כל אלו תלויים בוותק של העובדים אצלכם. תפקיד הלישכה הפרטית שבה רשומה העובדת שלכם ולה אתם משלמים תשלום חודשי הוא לעדכן אתכם את גובה הסכומים שעליהם לשלם לעובדת. אתם לא אמורים לשבור את הראש על זה לבד. אם תכל זאת תרצו לדעת יותר, תוכלו לעיין בפירוט הזכאות של העובדים הזרים לפי וותק ההעסקה אצלכם - לחצו כאן.

עדכוני שכר

כפי שכבר הבנתם, מדובר בעיקר בהעלאה בשכר, ואני ממליצה לכם לדבר על נושא ההעלאה בשכר כבר בהתחלה. מה שנהוג הוא שאחת לשנה, כלומר לאחר כל שנת עבודה, מעלים את שכר המטפלים, אז תסכמו עם המטפל או המטפלת הזרה על החודש שבו אתם מעלים את השכר ובכמה אחוזים או שקלים תהיה ההעלאה השנתית. כדאי לכם לתעד את הסיכומים האלו בכתב, לחתום עליהם ולהחתים גם את העובדים הזרים ולשלוח את התיעוד הזה בווטסאפ כדי שלא תהיה אי בהירות בהמשך.

לסיכום- אז כמה זה עולה לנו?

כדי לקבל רושם על העלות הריאלית להעסקת מטפלת זרה אחרי לקיחת כל המרכיבים הנ"ל בחשבון תוכלו לעיין באתר "קו למעסיק"- לחצו כאן. ואם לתמצת את זה- ההערכה היא שנכון ל- 2023 (לפני המלחמה) העלות של ההעסקה לשבעה ימים בשבוע לרבות תנאים סוציאליים (הבונוס) היא כ-9000 שח. ושוב, אם יש קושי כלשהו עם המטופל, אם מקבל/ת הטיפול כבד/ה, לא ישנ/ה טוב, וכולי – המטפלים ירצו על כך פיצוי כספי.

יש לציין גם כי במקרים של מצב בריאותי מדורדר המשפחות עשויה להזדקק, בנוסף לעובדת הקבועה, במטפל או מטפלת נוספים ככוח עזר. למשל, אם ההורה שלכם הפך למרותק למיטה, משותק, מסרב לרחצה ועוד - כנראה שתצטרכו לשלם לעובד נוסף שיגיע אליכם, לפי שעות, כדי לעזור למטפלת הזרה הקבועה.

בעניין הכספי ראו גם הסבר לגבי התקשרות עם חברת סיעוד או העסקה ישירה בפוסט הראשון תיאום ציפיות במשפחה ונהלים בירוקרטיים - לחצו כאן. 

כסף זה לא הכל

הנושא הכספי מעלה הרבה לחץ. קודם כל, משום שמדובר בעלויות שהן מאוד כבדות להרבה משפחות. מעבר לכך זה גם לעיתים קרובות מעלה כעס - גם כלפי המדינה שאינה מעניקה למשפחות תמיכה מספקת, וגם כלפי העובדות והעובדים עצמם שמואשמים לעיתים בכך שהם מנצלים את המצוקה שלנו ודורשים סכומים גבוהים. יש בני משפחה שמרגישים שהעובדת הזרה ממש "סוחטת" אותם" ושאין להם ברירה, כי אם הם לא יתנו לה מה שהיא דורשת היא תלך לבית אחר והם יישארו ללא עזרה במצב בלתי נסבל.

הנושא אכן בעייתי, ומי שמעסיק מטפל זר בבית נאלץ "ליישר קו" עם מה שקורה בשוק ובאזור המגורים שלכם, ולשלם את מה שהעובדים דורשים. אבל, חשוב מאוד לדעת שאם הקשרים שנוצרים בבית, ביניכם לבין המטפלים הזרים, הם טובים, גם אם לא תהיו המשפחה שמשלמת את השכר הגבוה ביותר ואפילו אם יהיו לעובדת שלכם פיתויים להרוויח כסף במקום אחר- היא לא תעזוב אתכם. כי כסף זה לא הדבר היחידי שמעניין את העובדים הזרים. חשוב להם מאוד להרגיש טוב בבית שבו הם עובדים. חשוב להם להרגיש שמעריכים את העבודה שלכם, שיש להם תרומה לחיים של המטופל, להרגיש תחושת שייכות למשפחה, תחושה שסומכים עליהם, שנותנים בהם אמון, שיש להם חופש עד כמה שניתן. אם המטפלת מרוצה מהעבודה ומהמשפחה - תהיה לה פחות מוטיבציה לחפש מקום עבודה אחר ולקחת את הסיכון שהמשפחה הבאה שתעסיק אותה לא תהיה נחמדה אליה או שהמטופל הבא יהיה פחות נוח.



זה היה הפוסט השביעי בסדרה על העסקת עובדים זרים בבית.

הפוסט הבא יעסוק בשמירת קשר עם ההורים ועם ״העובדים הזרים״. לקריאה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על איך נערכים לקראת הגעת עובדת זרה הביתה ונהלים בירוקרטיים לחצו כאן.

לקריאת הפוסט איך בוחרים נכון את העובדת הזרה ואיך מארגנים הבית לקראתה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על היערכות לקראת מפגש בין תרבותי - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על איך יוצרים שגרה יומית מוצלחת - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על מה יש לאכול? - לחצו כאן.


ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge).


*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.


תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן


אניטימיות זרה

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©

789 views2 comments
bottom of page