top of page

שומרים על קשר עם ההורים והמטפלים הזרים

עדכונים וביקורים

הכנסת עובדים זרים הביתה

אחרי שמגיע לבית מטפלת זרה התפקיד שלנו בבית לא הסתיים ונרצה להמשיך לבקר את ההורה שלנו. אבל עכשיו נכנס גורם חדש למשוואה – הבית הזה, שאולי היה בית הילדות שלכם, הפך להיות – זמנית, הבית גם של המטפל/ת הזר/ה. זה יכול להיות מאתגר, אז איך ננהל את חיי המשפחה החדשה שנוצרה?


להרבה בני משפחה זה מוזר להגיע הביתה כמעין "אורחים" של המטפל/ת. האם אני מחויבת להודיע מראש למטפלת הזרה לפני שאני מגיעה לבקר או שאני יכולה פשוט להגיע ללא התראה? ואם להודיע מראש – כמה זמן התראה לתת? כמה אני אמורה להתחשב בלוז הביקורים שלי בלוח הזמנים של המטפלת, כגון זמני התפילה או הרחצה שלה? וכשאני בתוך הבית, ורגילה לפתוח את המקרר או ארונות המטבח בחופשיות, האם עכשיו להמשיך או שיהיה מנומס יותר לבקש את רשותה?

"ואהבת לרעך כמוך"

לכל השאלות הנ"ל אין תשובות או התייחסות בחוק, וגם אין "נכון או לא נכון". איש הישר בעיניו יעשה, לפי ערכיו וראות עיניו. ההמלצה שלי היא שתשימו עצמכם לרגע בנעליה של המטפל/ת ותבדקו עם עצמכם - איך הייתם מרגישים במקומם? באותו זמן, גם תשאלו את עצמכם - מה מתחייב מהאחריות שלכם לאיכות החיים של הוריכם? אחרי ששאלתם את עצמכם את שתי השאלות האלו תפנו פנימה ותבדקו - איזה רגשות מפעילים אתכם? רק אחרי שתשקללו את כל אלו - קבלו את החלטתכם. ויכול להיות שיהיה לכם מעט מוזר בהתחלה, שזה יהיה אחהת ממה שאתם רגילים, שלב חדש בחיים שצריך להתרגל אליו.

קשר טלפוני - קבוצת ווטסאפ

כאשר ההורים שלכם כבר לא עצמאיים ואולי אפילו לא מדברים יותר, רוב הקשר שלכם עם ה"בית" יהיה באמצעות הטלפון, ואתם תהיו בקשר טלפוני בעיקר עם המטפלת שגרה עם אימא. אני ממליצה ליצור קבוצת ווטסאפ ייעודית שבה גם המטפל/ת שותפ/ה ולכתוב שם באנגלית בסיסית מה שצריך. בקבוצה הזו העובדת תוכל לעדכן את כולכם ביחד ולא תצטרך לעדכן לחוד אחים שונים. גם אם האנגלית שלה או שלכם לא מושלמת, תמצאו מילים וביטויים שכולכם מבינים.

כדי לא להפריע...

אני ממליצה גם להימנע מטלפונים מרובים לאורך כל שעות היממה אלא לקבוע עם המטפלת הזרה מועדים קבועים לשיחת עדכון. כך לא תגיעו למצב בו אתם מתקשרים ולא מקבלים תשובה בגלל שהמטפלת אינה פנויה לענות וזה ימנע מכם דאגה. וכך גם לא תיצרו אצל העובדת תחושה שאתם לא סומכים עליה. אנשים לא אוהבים להרגיש שהם תחת פיקוח. מצד שני – אתם רוצים, ומחויבים, לדעת מה קורה. ההמלצה שלי היא לסכם עם המטפלת שבשעות מסוימות ומוגדרות, פעמיים או שלוש ביממה, היא תצלם את ההורה שלכם ותשלח לכם תמונה בקבוצת הווטסאפ המשותפת.

חלוקת תפקידים בין בני המשפחה

היומיום מעלה הרבה עניינים- בריאותיים, כספיים, מצרכים שחסרים, תחזוקה. כדי שהדברים יטופלו בצורה יעילה, הקדישו מחשבה לחלוקת התפקידים ביניכם (בעניין זה מוזמנים להיכנס לפוסט על תיאום ציפיות בין בני המשפחה). חשוב שהעובד הזר ידע את מי הוא מיידע ואת מי הוא שואל בנושאים שונים.

לבקר ביחד או כל אחד לחוד?

שאלה נוספת שבני משפחה צריכים לשקול היא האם לבוא לבקר את ההורה החולה ביחד, או לחוד. היתרון של להגיע כמה אחים ביחד היא שתוכלו לתמוך זה בזה, כי לעיתים מאוד כואב לראות את ההורה כשאינו במיטבו וכשמצבו מתדרדר. לשבת ליד הורה עם דמנציה זו חוויה קשה במיוחד בשל היעדר תקשורת מילולית, ונוכחות של כמה אחיות או אחים ביחד יכולה לתמוך זה בזה. מצד שני, אם תתאמו להגיע במועדים שונים ההורה שלכם יזכה ליותר שעות איתכם, וזה היתרון של להגיע בניפרד.

זמן איכות ותשומת לב

כשאתם שם הקדישו זמן איכות לשהייה עם הוריכם. שימו מוזיקה שהם אוהבים, חבקו אותם. שימו לב למראה הגוף, ריח המיטה, השירותים. אם אתם מרוצים ממה שאתם רואים אל תשכחו להודות על כך למטפלת ולהגיד לה שבזכותה ההורה שלכם במצב טוב.

כשאתם פחות מרוצים

אם לדעתכם ההתנהלות של המטפל/ת עם הוריכם אינה מיטבית, ובגלל זה המצב של הוריכם אינו משביע רצון כדאי לנסות לברר עם המטפלת האם היא מבינה שיש פער בין הרצוי למצוי ומה לדעתה הסיבה לפער. תנסו לחשוב על התפקיד שלכם כמדריכים לעובדת הזרה. וכמו כל שיחת משוב אפקטיבית, מומלץ להתחיל גם את השיחה הזו - שיש בה הערות או בקשות לשינוי - ב"התחלה רכה" – כלומר להתחיל במשהו שיהיה לה נעים יותר לשמוע ואז להגיע לבקשה שלכם.

להדגיש את הערך הטיפולי

כדי שהיא תבין את חשיבות העניין שבו אתם רוצים שינוי, וגם תרגיש שזו האחריות שלה לפעול אחרת, מומלץ שאת הבקשה שלכם תנסחו כחלק מהתפקיד הטיפולי שלה, כלומר להדגיש את הערך הבריאותי של הבקשה שלכם. למשל, אם אתם רוצים שהיא תשב יותר ליד ההורה שלכם ותעניק לו מגע פיזי, אתם יכולים לספר לה שיש מחקרים שמראים שאנשים עם דמנציה נהנים ממגע וחלק מהטיפול בהם קשור במתן פגע. או אם אתם חושבים שטיול בחוץ חיוני לבריאות של ההורים שלכם תסבירו לה שאנשים זקוקים לתנועה כדי לא להתנוון ולכן חלק מהטיפול הוא להניע אותם.

לרעיונות פרקטיים איך לבלות זמן איכות עם אנשים עם דמנציה ופירוט של "שישים דרכים לשמח אנשים עם דמנציה" - לחצו כאן.

לרעיונות נוספים שיכולים לעזור לכם בביקורים בבית - לחצו כאן.

להסבר תמציתי על דמנציה ומחלותיה (כולל אלצהיימר) באתר משרד הבריאות - לחצו כאן.


זה היה הפוסט השביעי בסדרה העסקת "עובדים זרים" בבית.

הפוסט הבא יעסוק בנושא הגדרות התפקיד של ה״עובדים הזרים״. לקריאה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על תיאום ציפיות בתוך המשפחה ונהלים בירוקרטיים - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט איך בוחרים נכון את העובדת הזרה ואיך מארגנים הבית לקראתה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על היערכות לקראת מפגש בין תרבותי - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על איך יוצרים שגרה יומית מוצלחת - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על מה יש לאכול? - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על שכר ועלויות נלוות - לחצו כאן.


ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge).


*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.


תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן


אניטימיות זרה

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©

174 views1 comment

Recent Posts

See All

1 Comment

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
Guest
Jan 29
Rated 5 out of 5 stars.

פוסט מאוד שימושי ועוזר, כי רוב מה שכתוב בו אינו תמיד מובן מאליו. אני למדתי הרבה. תודה.

Like
bottom of page