איך מתחילים - רגע לפני שמכניסים הביתה מטפלת זרה

איך מתחילים? תיאום ציפיות במשפחה ונהלים בירוקרטיים

הרגע שבו מחליטים להביא מטפל זר הביתה כדי לטפל בהורים או בבני הזוג שלנו הוא רגע קשה למשפחה. איך נעשה את זה נכון?

ישיבה משפחתית

בשלב הראשון אני ממליצה לקיים תיאום ציפיות בין בני המשפחה. זה משהו שהרבה משפחות מדלגות עליו אבל הוא עניין חשוב מאוד. יש לשבת יחד ולחשוב מה אתם מצפים מהמטפלת ומה החששות שלכם מהגעתה לבית. בשלב זה יש לדבר על סוג הקשר שאתם רוצים עם המטפלת, לשקול הכנסת מצלמות לבית, לדבר על הסידורים הכספיים. חשוב להחליט על חלוקת תפקידים בין בני המשפחה (ואנשים נוספים שקרובים, במידה ויש כאלה) – גם לגבי הטיפול בהורה/ בן זוג החולה כגון מי מביא תרופות ומי הולך עם אימא לקופת חולים; מי ירכוש בגדים לאימא; וגם לגבי הקשר עם המטפלת: מי משמש ככתובת שלה בענייני כספים; למי היא פונה במצב חירום רפואי; למי היא קוראת כשמשהו מתקלקל בבית. כדאי לחשוב מי אחראי על רכישות מזון – האם תירצו שהיא תלך לסופרמרקט או שאתם תביאו אוכל לבית; האם תתנו לה כרטיס אשראי או כסף שבועי לקניות, או שאולי תפתחו עבורה כרטיס במכולת; מי יעקוב אחרי התקציב; מי אחראי על תשלומי הבית והמיסים; וכולי'.

הזדמנות "ליישר קו"

השיחה הזאת אולי תהיה עבורכם מפגש כואב עם המציאות. יכול להיות שיש לכם כבר תשובות להרבה מהשאלות כי אתם כבר הרבה זמן בסיטואציה של החולי ומתפקדים כבני משפחה מטפלים. אבל אולי אף פעם לא דיברתם על זה בצורה פתוחה וההגעה של המטפלת הביתה זו הזדמנות "ליישר קו" על נושאים לא מדוברים. בהרבה משפחות חלק מבני המשפחה עושים יותר וחלק עושים פחות ונוצרים כעסים ומשקעים. ההגעה של מטפלת לבית היא התחלה חדשה, אז נצלו את ההזדמנות לשים את הדברים על השולחן ולעשות שינוי בהתנהלות העניינים. עובדות סיפרו לי שהן הפכו להיות מתווכות בין אחיות ואחים מסוכסכים שהעבירו זה לזה מידע דרך העובדת הזרה משום שלא הסכימו לדבר אחד עם השני. אם אין יחסים טובים במשפחה עשו חלוקת תפקידים ברורה וכל אחד ידע מה אחריותו. אחרי תקופה תוכלו לעשות רוטציה בחלוקת התפקידים. רק אחרי שאתם תבינו מה אתם רוצים שיקרה בבית ותעשו לעצמכם "סדר" וחלוקת תפקידים יהיה לכם קל להעביר את זה למטפלת הזרה. זה יעזור לכם וגם יקל עליה את החיים.

ביורוקרטיה

השלב הבא הוא ביורוקרטי. יש שלושה גופים שאתם צריכים להכיר.

הגוף הראשון הוא הביטוח הלאומי. הוא משלם לאנשים שזקוקים לטיפול סיעודי "גמלת סיעוד". גובה הגמלה תלוי במידה שבה האדם זקוק לעזרה, וזה נקבע במבחן ADL אשר בוחן את מידת התלות של החולה בעזרה לביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה, רחצה, לבישת בגדים, ניידות, עשיית צרכים. קריטריון נוסף לגובה גמלת הסיעוד שלה תהיו זכאים הוא ההכנסה של החולה. אנשים שלהם הכנסה גבוהה אינם זכאים לגמלה כלל או לגמלה מצומצמת בלבד. לכל הפרטים על גמלת הסיעוד ואיך לממש אותה - לחצו כאן.

הגוף השני שעליהם להכיר הוא לשכה פרטית. יש בארץ כמאה חברות כאלה שקיבלו מהמדינה את הזכות לגייס בחו"ל עובדים זרים ולעשות את ההשמה שלהם במשפחות. אם אתם רוצים להעסיק עובד זר עליכם לפנות לאחת או יותר מהלשכות הללו, לפי בחירתכם, ולבקש מהם למצוא לכם מטפלת. נציגי הלשכה יקחו מכם פרטים ובהמשך יציעו לכם עובדים פוטנציאליים.

לרשימת הלשכות הפרטיות המורשות - לחצו כאן.

נציגי הלשכה יוכלו לעזור לכם גם להשיג את היתר ההעסקה שבלעדיו אי אפשר להעסיק עובדים זרים בישראל. היתרי העסקה של עובדים זרים מוענקים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. להסבר וטפסים להיתר העסקה של עובד זר - לחצו כאן.

הגוף השלישי הוא חברות הסיעוד. בעבר כל משפחה שרצתה להעסיק עובד זר היתה חייבת לעשות זאת בעזרת חברת סיעוד שהיתה המעסיק הרשמי של העובדת, ואליה עברה גמלת הסיעוד והיא שלמה ממנה את שכר העובדת. מ 2018 השתנה החוק וכיום אין חובה להתקשר עם חברת סיעוד ואפשר לפנות להעסקה ישירה, שפירושה שהביטוח הלאומי מעביר את כל הגמלה שמגיעה לכם ישירות לחשבון הבנק שלכם, ואתם תהיו המעסיקים הבלעדיים של העובדת הזרה ותשלמו לה את כל המשכורת שלה. גמלה ישירה תחסוך לכם לא מעט כסף, אבל לא תוכלו להיעזר בשירותים של חברת הסיעוד. אם אתם רוצים לדעת יותר על היתרונות וחסרונות בהעסקה דרך חברת סיעוד - לחצו כאן.

בעבר, הלשכות הפרטיות וחברות הסיעוד היו גוף אחד, אך המדינה החליטה משיקולים שונים להפריד ביניהם. זכרו שזו החלטה שלכם אם להתקשר עם חברת סיעוד, אבל אתם תהיו חייבים להיעזר בלשכה פרטית כיוון שמותר לכם להעסיק רק עובדים זרים שרשומים באחת מהלשכות הפרטיות המורשות.

זה היה הפוסט הראשון בסדרה על העסקת מטפלים זרים בבית.

הפוסט הבא ידבר על איך בוחרים מטפלת מתאימה להורים שלנו ואיך מארגנים את הבית לקראת בואה של המטפלת. לקריאה - לחצו כאן.

ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge').

*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.

תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן.

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©