מאמרים אקדמיים

מספר מאמרים אקדמיים פרי עטי. המאמרים עוסקים במחקרים על מפגשים אנושיים.

מאמרים נבחרים באנגלית:

Emotion work and feeling rules:
Coping strategies of family caregivers of people with end stage dementia in Israel—A qualitative study

Inbal Halevi Hochwald, Daniella Arieli, 
Zorian Radomyslsky, Yehuda Danon and Rachel Nissanholtz-Gannot

Dementia, 2022.

Background: End stage dementia is an inevitable phase following a prolonged deterioration. Family caregivers for people with end stage dementia who live in their home can experience an emotional burden. Emotion work and “feeling-rules” refers to socially shared norms and self-management of

feelings, as well as projecting emotions appropriate for the situation, aiming at achieving a positive environment as a resource for supporting others’ wellbeing.

Objectives: Exploring and describing the experience of family caregivers of people with end stage dementia at home, in Israel, unpacking their emotional coping and the emotional-strategies they use, and placing family caregivers’ emotion work in a cultural context.

Method: We conducted fifty qualitative interviews using semi structured interviews analyzed through a thematic content analysis approach.

Findings: Four characteristics of emotion work were identified: (1) sliding between detachment and engagement, (2) separating the person from their condition (3), adoption of caregiving as a social role and a type of social reinforcement, and (4) using the caregiving role in coping with loneliness and emptiness. The emotional coping strategies are culturally contextualized, since they are influenced by the participants’ cultural background. 

Discussion: This article’s focus is transparent family caregivers’ emotion work, a topic which has rarely been discussed in the literature is the context of caring for a family member with dementia at home. In our study, emotion work appears as a twofold concept: the emotion work by itself

contributed to the burden, since family caregivers’ burden experience can evolve from the dissonance between their “true” feelings of anger and frustration and their expected “acceptable” feelings (“feeling-rules”) formed by cultural norms. However, emotion work was also a major source of coping and finding strength and self-meaning. Understanding and recognizing the emotion work and the cultural and religious influence in this coping mechanism can help professionals who treat people with end stage dementia to better support family-caregivers.

Nursing education, cultural differences and political tensions: An Israeli first-person action research. 
Daniella Arieli

Journal of Nursing Scholarship, 2019. 

Purpose: The aim of this article was to focus on interventions that were part of an attempt to engage, in nursing education, with the challenges of working in a society afflicted with violent political tensions.

Design: This article is an initial reflective report on two interventions (with students and with the nursing faculty) that were part of ongoing action research at a nursing school in Israel.

Methodology: The methodology used for this article is first-person action research based on the author's reflective accounts.

Findings: Three themes in relation to the intervention with students are (a) acknowledging different identities; (b) making conflict discussable; and (c) the dynamics of silencing and self-censorship. Four vignettes that were at the center of the faculty's workshop are presented, as are the main contributions and shortcomings of the workshop. The main key to success for both interventions was that they were designed to answer specific needs and concerns of the participants.

Conclusions: There is a need for a wider effort to find ways to better address deep political, ethnic, social, religious, and racial conflicts as an integral part of nursing education. Interventions need to be tailor made for nursing and for the context.

Clinical relevance: Preparing future nurses to care in a context of complex political realities is essential for effective caregiving in societies fraught with conflict. Sharing attempts to implement interventions with students and faculty is a prerequisite for a wider global effort of addressing conflict in nursing education.

Facilitating Emotional Reappraisal in Conflict Transformation/
Victor Friedman, Daniella Arieli & Oriana Abboud -Armaly

Conflict Resolution Quarterly 2018. Volume 35(4).

Today emotions are seen as an integral part of conflict and conflict resolution. Research, mostly experimental or simulation based, has shown that emotional “appraisal” or “self‐regulation” can have a positive effect on conflict transformation. Drawing on lessons learned from a case study of conflict transformation involving Jewish and Arab students in Israel, this paper illustrates how the “reappraisal” of difficult emotions can play a central role in creating more positive relationships. The findings suggest that reflexivity is a key part of emotional “reappraisal” and proposes a number of actions that can be taken to actively facilitate this process.

https://doi.org/10.1002/crq.21210

Patients’ stories of encounters with doctors: Expectations and anxieties/
Daniella Arieli and Batya Tamir

Patient Experience Jornal 2018. Issue 1(6). 

The study contributes to the understanding of how patients experience encounters with doctors. The study is based on the gathering and analysis of subjective stories of 'healthy' patients who live in Israel about their encounters with doctors. On the one hand, medical encounters were described as functional ritualistic events, and the doctor was described as an indifferent clerk. On the other hand, and often at the same time, medical encounters were perceived as incredibly meaningful and potentially fateful events, and the doctor as a supreme authority. Four main inter-connected expressions of this were: 1. The encounter as a ritual: A convenient but alarming arrangement; 2. Alone in the struggle to feel well: The unspoken anxiety; 3. Time concerns; 4. Paying for reassurance- Turning to physicians in private practice. The research indicated that the visit to the doctor often raises "healthy" patients' confrontation with existential fears, and that they expect the doctor to be sensitive to their anxieties, and reassuring. Alas, these emotions and expectations often remain unspoken. There is a need for further discussion regarding the different ways patients and doctors perceive medical encounters. Acknowledging potential gaps in meanings and expectations and addressing their implications on patients' experiences is crucial for patients; doctors and policy makers.

Negotiating Reality: Conflict Transformation in Natural Spaces of Encounter/
Daniella Arieli and Victor J. Friedman

The Journal of Applied Behavioral Sccience, 2013. Volume 49(3).

This article develops theory to address a dilemma experienced as “resistance” to a conflict transformation process among Jewish and Arab nursing students in Israel. This dilemma is analyzed from two theoretical perspectives: (a) the “postcolonial approach,” which applies ideas of critical conflict theory and group dynamics to generate change in intergroup relationships, and (b) the “negotiating reality approach,” which applies ideas of social constructionism and action science to enable participants to jointly shape a space in which they feel free to express their complex individual and group identities. We propose that the postcolonial approach offers a powerful interpretive framework but would likely engender greater resistance. We present a negotiating reality intervention model designed to offer a way out of the dilemma and increase cooperation in critical reflection, learning, and change. The discussion compares the implications of the two approaches, setting forth propositions for guiding further research and practice. 

Emotional Work and Diversity in Clinical Placements of Nursing Students/
Daniella Arieli

Journal of Nursing Scholarship 2013. Volume  45(2).

Purpose: To learn how students experience clinical placements in a setting of diversity and how they cope with the emotional challenges involved.

Desig: This study is based on inductive, qualitative research undertaken with Israeli nursing students.

Method: In‐depth interviews were conducted with 20 students: 10 Arabs (5 men and 5 women), 9 Jews (2 men and 7 women), and 1 Circassian. The interviews were analyzed through coding and categorization.

Findings: The students’ experiences are characterized by emotional strains of various sorts—stress, ambivalence, disgust, frustration, and conflict—that arise in three types of relationships: relationships with patients, with the clinical instructors, and with other students who are on their teams. The data show that diversity has an impact on all these relationships. The data further show that the students cope with the emotional strains by using several strategies of emotional work: distancing, self‐strengthening, self‐motivation work, and minimizing significance.

Conclusions and Implications: (a) Nursing students’ experiences during their clinical placements should be understood in terms of emotional challenges, and their emotional work and coping strategies call for appropriate forms of support. (b) The diversity of the clinical placement environment should be considered as an important factor, both in understanding students’ experiences and learning processes and in designing the support that they need.

Clinical Relevance: Culturally diverse settings entail distinct challenges that impact students’ emotional reaction to clinical work. Understanding the types of emotional work students do in the process of their clinical experience is critical for educators seeking to promote genuinely caring and effective nursing in culturally diverse settings.

The paradox of participation in action research/
Daniella Arieli, Victor J. Friedman, Kamil Agbaria

Action Research,  2009. Volume 7(3).

Although participation is widely discussed in the action research literature, relatively few studies deal with building the participative relationship itself. This article attempts to fill that gap through a ‘first-person action research’ involving a relationship between Jewish researchers and a Palestinian Arab non-governmental organization in Israel that failed to live up to our espoused values of participation. It employs an action science method for joint critical reflecting on this relationship and analyzing the data from the reflection. It presents two ‘theories of action’: one aimed at explaining the paradox of participation and one for dealing with it more effectively. By opening our learning, including our errors, to the scrutiny of other action researchers, we hope to generate actionable knowledge that can contribute to building genuinely participative relationships in action research. 

מאמרים נבחרים בעברית:

מפגשים אתניים במרחב האקדמי: חגיגת הסיגד כמשא ומתן על כללי המשחק/

דניאלה אריאלי, יעל סקורקוביץ ומרים הירשפלד

המחקר על מהגרים וקבוצות מיעוט אתניות, לרבות הספרות על יוצאי אתיופיה בישראל, עוסק בהרחבה במנגנונים החברתיים שדוחקים יחידים וקבוצות לשוליים. לצד זאת, בשנים האחרונות יש ניצנים של ספרות אשר מתמקדת בניסיונות ובהצלחות של יחידים וקבוצות מבני העדה לשנות את כללי המשחק במרחב החברתי, ולמצב באופן מוצלח את הסטטוס שלהם. מטרת מאמר זה היא לתרום לספרות זו באמצעות חקר אירוע שארגנו סטודנטיות ממוצא אתיופי הלומדות במכללה אקדמית בצפון הארץ, אירוע שהוקדש לחגה של הקהילה האתיופית - חג הסיגד. נבקש לטעון כי הנכחת הסמלים האתניים של תרבותן בקמפוס, והאופן שבו בחרו להציג את עצמן בפני הסטודנטים ואנשי הסגל שהגיעו לאירוע, היו דרכן של הסטודנטיות הישראליות אתיופיות לערוך, בינן לבין עצמן, ובינן לבין האחרים, מעין "שיחה סימבולית" על המשמעויות של הזהות הייחודית שלהן ואופני התקבלותה בתוך המיקרו-קוסמוס החברתי של הקמפוס, ובו זמנית גם על המשמעויות של זהות "פאן-ישראלית" המשותפת לכולם. באמצעות אירוע זה ביקשו הסטודנטיות לשנות את מעמדן בקמפוס ולהפוך ממודרות למארחות גאות ולמנהיגות המשפיעות על עיצוב סדר היום. חקר אירוע זה מראה כי לצד תהליכים של הדרה ואפליה, שכמובן אין להכחיש את קיומם, מתרחשים באקדמיה גם תהליכים שבאמצעותם סטודנטים מנסים, ולעיתים גם מצליחים, לשנות את החוויה שלהם בקמפוס  .ולעבור מהדרה להכללה.

הגירה 2018.

גיליון 8.

לדבר עם דמנציה: מאפיינים ודפוסים של תקשורת ייחודית/

דניאלה אריאלי

מאמר זה עוסק במאפייניה הייחודיים של תקשורת עם אנשים עם דמנציה. בעוד שמרבית הספרות על דמנציה מתארת אותה כמצב לא תקשורתי ביסודו ומתמקדת בהיבטים הקליניים של דמנציה ובהשלכותיהם על שיבושי התקשורת, מאמר זה מתייחס לתקשורת עם אנשים עם דמנציה כתקשורת הדדית, ב”גובה העיניים”, שהיא משמעותית ומפרה הן עבור האדם עם הדמנציה והן עבור בן שיחו ה”בריא”. על בסיס ניתוח סיטואציות מוחשיות ושיחות שקיימתי עם אדם קרוב לי שאושפז במחלקה לאנשים עם דמנציה, אצביע על ארבעה מאפיינים של תקשורת ייחודית זו: 1. ניסיון משותף להבין את הדמנציה; 2. חיפוש רצף שיח והיעדרו; 3. גלישה בין מציאות להזיה; 4. הבניה של מרחב משותף מול ההקשר המוסדי. הדיון במאפייני השיחה הללו מציע כלים שיסייעו לאנשים שמתמודדים עם האתגר שבקיום קשר עם קרוביהם שלקו בדמנציה.

גרונטולוגיה וגריאטריה 2016. כרך מ"ג 1

בין קונפליקט לדיאלוג: על תהליכי התערבות במפגש בין ערבים ויהודים באקדמיה/

דניאלה אריאלי וויקטור פרידמן

מאמר זה מתאר תהליך מחקרי מתמשך שבמרכזו עמד ניסיון להבין ולהשפיע על יחסים בין סטודנטים יהודים וערבים הלומדים יחדיו במכללה ציבורית בצפון הארץ. הזירה האקדמית מתוארת כ"מרחב מפגש טבעי", בו נפגשים אנשים שלרוב מבלים את זמנם במרחבים נפרדים. מרחב זה מהווה, מחד, הזדמנות להיכרות מעמיקה, לשיתוף פעולה ודיאלוג, אך מאידך טעון במתחים ומושפע מקונפליקטים הקיימים בחברה הרחבה. המחקר התקיים כמחקר פעולה שמטרתו הערכה מעצבת של חוג אקדמי לסיעוד שבו כמחצית הסטודנטים הם יהודים וכמחציתם ערבים. המאמר מציג שישה מעגלים של מחקר פעולה, את הקשיים והדילמות שעימם התמודדנו, ואת התובנות שהפקנו מכל אחד מהם. לאור תובנות אלו אנו מציעים גישה תיאורטית-מעשית חדשנית להתמודדות עם מתחים וקונפליקטים במרחבי מפגש טבעיים. גישה זו מבוססת על התפיסה של "הבנייתיות חברתית"  (Gergen & Gergen, 2008) (social constructionism) ומטרת-העל שלה היא לעודד את הסטודנטים לעצב, באופן מודע ומשותף, מרחב מפגש טבעי המשרת את רצונותיהם וצורכיהם של כל המשתתפים.

סוגיות חברתיות בישראל 2015. גיליון 19.

יצירת מרחב להשמעת קולותיהם של אנשים עם מוגבלות/

נעם לפידור-לפלר, ויקטור פרידמן ודניאלה אריאלי 

המאמר מציג את המושג "מרחב ביניים " כאמצעי להשמעת קולותיהם של אנשים עם מוגבלות בדרך שמשנה את תפיסתם ומרחיב ה את גבולות האפשרי להם. המאמר מבוסס על מחקר פעולה שליווה את שלב הפיתוח של תכנית למתן שירותים לאנשים עם מוגבלות פיזית קשה החיים בפרפריה. מטרות המחקר היו שיתוף כל בעלי העניין בפיתוח מודל התכנית תוך הדגשת שותפות האנשים עם המוגבלות בכל שלבי התהליך, וכן הפקת מודל לתכנית, באמצעות תיעוד והערכה מעצבת. המחקר כלל מפגשי הכנה לשותפות עבור אנשים עם מוגבלות, קביעת מטרות משותפות, בניית תכנית פעולה, מעגלי הערכה ומשוב לבעלי העניין. הנתונים נאספו באמצעות שאלון, תיעוד מפגשים וראיונות עומק -חצי מובְ נים. המאמר מתאר יצירה של " מרחב ביניים לא " פיזי אלא פסיכולוגי-חברתי בעיקרו, מרחב המאפשר לאנשים עם מוגבלות להיכנס ל דיאלוג שוויוני עם אנשים אחרים ולשנות את ״כללי המשחק״. השפעותיו של "מרחב הביניים " היו מרחיקות לכת והתבטאו ביכולת להתגבר על בושה ועל בדידות והרחבת גבולות האפשרי להם בבית ובקהי לה.

עיונים בשפה וחברה 2015. גיליון 7 (1-2).