הבחירה במטפלת הזרה המתאימה לנו

איך בוחרים נכון את המטפלת הזרה ואיך מארגנים את הבית לקראתה?

הבחירה של מטפלת או מטפל זר שיחיו בבית עם היקרים לנו או איתנו היא משימה שמטרידה הרבה בני משפחה. איך בוחרים נכון?

בחירה באדם לא אמין, לא נעים, לא מקצועי, או לא מסור עלולה לגרום סבל רב, גם ליקרים לנו וגם לנו עצמנו. חברות כוח האדם יעבירו לנו מסמכי קורות חיים של המועמדות שיש להם להציע, וכשמדובר במועמדות שכבר נמצאות בארץ החברות יפנו אותן אלינו כדי שנוכל לפגוש אותן פנים אל פנים. לגבי מועמדות שנמצאות בחו"ל החברות אולי יציעו לנו לצפות בסרטונים. אבל האם זה מספיק לצפות בסרטונים ומסמכי קורות חיים? וכשתפגשו מועמד/ - למה כדאי לשים לב? מה לשאול? מה יכול לעזור לבחור נכון?

מועמד/ת שלא בארץ עדיין

המלצתי היא שגם כשמדובר במועמד/ת שאינם נמצאים עדיין בארץ, אל תסתמכו רק על מסמכים או סרטונים, אלא בקשו ואף התעקשו כי חברת כוח האדם תארגן לכם פגישה פנים אל פנים באמצעות הוידיאו: זום, סקייפ, שיחת ווטסאפ, וכולי', כדי לראות את המועמדות ולהתרשם מהאפשרות לתקשר איתה. רק אם תשוחח מעט ותסתכלו לה/ לו בעיניים - האינטואיציה שלהם תוכל לגלות לכם אם זה האדם שאותו תרצו להכניס הביתה לחיות עם יקיריכם. שיח וידיאו יאפשר לכם לראות אם זה אדם שנעים לנו לדבר איתו, ואם יש בינכם כימיה בסיסית. אם מדובר בכמה בני משפחה שמעורבים באחריות על הטיפול, למשל אחיות או אחים או בת זוג וצאצאים- מומלץ שכולם יהיו נוכחים במפגש כזה, כדי שההחלטה תתקבל במשותף. בשיחה ראשונית וטרנס-אטלנטית עם המועמד/ת לא צריך לדבר על כסף, את עניין הכסף נשאיר לשלב יותר מאוחר. המטרה היא בעיקר לקבל רושם בלתי אמצעי.

מועמד/ת שכבר בישראל

אם מדובר בעובד או עובדת שכבר נמצאים בישראל, בוודאי שמומלץ שתפגשו אותה/אותו, וגם כדאי שהפגישה תכלול את כל המעורבים הישירים בטיפול (אחיות או אחים). אם מדובר במישהו שכבר נמצא בישראל, חשוב לשאול אותה על מקומות העבודה הקודמים שלה וסיבות העזיבה שלה אותם. מקובל ומומלץ לבקש מהמטפלת מספרי טלפון של מעסיקים קודמים ולהתקשר אליהם כדי לשמוע את חוות דעתם. אתם יכולים לבקש מהלשכה מספרי טלפון של ממליצים קודמים עוד לפני שאתם נפגשים עם המועמדת, וכך תוכלו להחליט אם אתם בכלל מעוניינים להיפגש עימה.

שיקולים ואינטואיציה

הבחירה של המטפלת הנכונה צריכה להיות תלויה בהתאמתה למצב, לאישיות ולסגנון החיים של מי שזקוק לטיפול. אתם מכירים את ההורה שלכם ויודעים אם ההורה ירגיש נוח עם אדם חברותי, מלא מרץ ופטפטן, או שיהיה לו יותר נוח בחברה שקטה יותר. כשאתם מדברים עם המועמד/ת תקשיבו למה שהיא אומרת על עצמה, תתעניינו בתכנית העתיד שלה: כמה זמן היא מתכננת להישאר בישראל, האם היא מתכננת להביא ילדים לעולם בשנים אלו, ועוד. כמובן שהכל יכול להשתנות במשך השנים אבל הקשבה כזו תעזור לכם להפעיל את האינטואיציה שלכם לגבי הבחירה הזו.

עוד שיקולים שתירצו לקחת בחשבון הם צרכי הטיפול והתאמתה. כאשר מקבלי הטיפול כבדים ויש להם קושי בהתניידות, קחו את זה בחשבון ודאגו לבחור אדם חסון שיוכל לסחוב משקלים. לעומת זאת, יש אנשים עדינים ושבריריים שזקוקים דווקא לעובדת עדינה מאוד כדי לא להרגיש מאוימים. אני ממליצה שבבחירה שלכם, תתנו מקום לא רק לשיקולים הרציונליים, אלא גם תסתכלו בעיניים של המטפלת ותקשיבו לאינטואיציה שלכם. טיפים נוספים לשיקולים שכדאי לכם לקחת בחשבון כשאתם מראיינים מטפלים זרים תוכלו למצוא בדף של "רעות אשל" - לחצו כאן.

גם העובדת הזרה מראיינת אותנו

נקודה מרכזית מאוד לזכור היא שלא רק אנחנו מראיינים את המטפלת, גם היא מראיינת אותנו וגם היא יכולה לבחור עם מי לעבוד. חשוב שנהיה כנים לגבי תנאי ההעסקה שאנו מציעים ושנציג לה את המציאות כפי שהיא לגבי המצב הגופני וההתנהגותי של מי שזקוק לטיפולה. עדיף שהיא תחליט שהיא לא רוצה לבוא אלינו כי המטופל לא ישן טוב בלילה, או כי לא מתאים לה שלמטופל יש בת זוג שגרה בבית, או כי החדר שלה קטן מדי, מאשר שהיא תגיע, תתחיל לעבוד, ההורה יתחיל להתרגל אליה, ואז היא תעזוב אחרי זמן קצר.

ארגון הבית

אחד הקריטריונים החשובים למטפלות הזרות הוא המרחב הפרטי שלהן בבית. לפי החוק מגיע לעובדים זרים שגרים בבית המטופל פרטיות. מה זה בדיוק אומר זה משהו שנתון לפרשנות. המינימום זה לאפשר למטפלת הזרה ארון לחפצים שלה, ארון שאותו היא יכולה לנעול. האם פרטיות זה אומר גם חדר משלה? האם זה חדר ושרותים צמודים?

כמובן שרוב העובדים והעובדות יעדיפו לגור בחדר משלהם ולא לישון באותו חדר עם האדם החולה. אבל, בכל בית ומשפחה יש תנאים אחרים ופועלים לפי מה שמתאפשר.

כדי להתכונן להגעת המטפל/ת הביתה, יש לארגן את הבית ולהקדיש תשומת לב למרחב המחיה שיהיה לה. זוהי משימה שדורשת זמן ואנרגיה רגשית רבה: לסדר את הבית, למיין חפצים, לזרוק חפצים כדי לפנות מקום למטפלת הזרה, לפנות ארונות, אולי גם לקנות מיטה ומזרון חדשים, לדאוג שיהיו מצעים לשימושה, לפנות בחדר האמבטיה מדפים.

מומלץ לארגן מקום עבורה במטבח כי כשעובדות מגיעות לארץ הן נוהגות להביא עימן קופסאות עם תבלינים, ממתקים מיוחדים, וכל מיני סוגים של מזון מיובש מהבית שיספיק להן להרבה זמן.

אם אין חדר שינה נוסף בבית שיוכל לשמש את המטפל/ת, אבל יש מרפסת שאפשר לסגור- כדאי לשקול שיפוץ קטן שייצר פינת שינה פרטית לעובדת, כמובן בהתחשב בשיקולי תקציב ויכולת.

אינטרנט

בבתים של קשישים לא תמיד יש חיבור לאינטרנט או רשת ו'ייפיי. הדבר הכי חשוב למטפל/ת- מהרגע הראשון- הוא ליצור קשר עם בני המשפחה שלהם שנשארו בבית. אז כדאי לדאוג שיהיה בבית חיבור מתאים עוד לפני שהיא מגיעה. יש משפחות שמכניסות לחדר שלה טלביזיה כדי שההורה יוכל לצפות בתכניות שהוא אוהב ולה יהיו תכניות שהיא אוהבת.

מצלמות

נקודה חשובה שמעסיקה הרבה משפחות שמתכוננות להגעת עובדת זרה הביתה היא שאלת המצלמות. ישנן משפחות שמעדיפות שתהיה להם אפשרות לפקח על מה קורה בבית 24/7 ומתקינות בבית מצלמות . אם החלטתם לעשות זאת עליכם ליידע את המטפלת הזרה על המצלמות בבית ולהראות לה היכן הן מותקנות. זכרו שעל פי החוק אסור להתקין מצלמות בחדר הפרטי של העובד/ת או בחדר השירותים. יש משפחות שלא מרגישות נוח להיות בעמדת פיקוח על העובדים הזרים ומחליטות לסמוך על המטפלת ונמנעות מהכנסת מצלמות לבית. מדובר בנקודה רגישה וגם עליה צריך לדבר עם כל המעורבים בטיפול ולהחליט מה ייתן לכם כמשפחה תחושה של ביטחון ושקט נפשי.

לעוד מידע ודיון ראשוני בנימוקי בעד ונגד התקנת מצלמות בבית הקשיש שפורסם על ידי מרכז המידע של "רעות אשל" - לחצו כאן.

זה היה הפוסט השני בסדרה על העסקת "עובדים זרים" בבית.

הפוסט הבא ידבר על עוד נושא חשוב שקשור להתחלה החדשה הזו בחיי המשפחה - איך נערכים לקראת מפגש בין תרבותי? לקריאה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט הראשון איך מתחילים? תיאום ציפיות בתוך המשפחה ובירוקרטיה - לחצו כאן.

ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge).

*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.

תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©