top of page

המפגש הבין תרבותי בינינו לבין המטפלים הזרים

איך נערכים לקראת מפגש בין תרבותי?

הכנסת עובדים זרים הביתה

איך הבדלי התרבויות ביננו לבין המטפלים הזרים ישפיעו על החיים בבית ואיך נוכל להיערך למפגש זה ואף ליהנות ממנו?


כשאנחנו מתארגנים להגעתה של מטפלת זרה הביתה כדאי לזכור שמדובר באדם שמגיע מתרבות אחרת, שבה מדברים אחרת, מתלבשים אחרת, מארגנים את הבית בצורה אחרת, מבשלים ואוכלים אחרת וגם חושבים אחרת. המפגש הזה יכול להיות עבורנו מעשיר ומרתק, או מאיים ולא נעים, והרבה מזה תלוי בגישה שלנו, אם נהיה בסקרנות ופתיחות או בחשדנות ורתיעה.

המפגש יכול להיות מעשיר

אנחנו אולי לא פנויים ללמוד ולהתעמק בתרבות ממנה באים המטפלים הזרים אבל כדאי שלפחות נשיג מידע מינימלי לגבי כמה נושאים מרכזיים. אני ממליצה לברר מה שם היישוב ממנו באה המטפלת, להסתכל במפה איפה זה נמצא, ואולי גם נרצה לעשות גוגל על האזור. אולי תירצו גם ללמוד כיצד אומרים שלום ותודה בשפה שלה. קצת מידע יעזור לנו להתכונן לבואם, וגם ייתן למטפלת שמגיעה אלינו הרגשה שמעבר היותה עובדת אנחנו מתעניינים בה כבן אדם. ההיכרות שלי עם המטפלות שפגשתי מהודו היתה עבורי פוקחת עיניים. מדי פעם אמרתי לעצמי שבמקום לנסוע להודו – הודו הגיעה עד אליי. עם זאת, היו דברים שאליהם הייתי צריכה להיות מודעת ולשים לב ולהן כמה נקודות חשובות שהיכרות איתן יכולה לעזור לכם בהתנהלות ביומיום.

ענייני אוכל

בהודו נהוג לאכול ללא סכו"ם, באמצעות הידיים. ההודים לוקחים באצבעותיהם את האורז והתבשיל ומגלגלים אותם יחד לגוש אחד שאותו הם מכניסים לפה. לאכול עם כף או מזלג – פחות טעים ובוודאי שפחות נוח להם. אבל, לחלקנו קשה ואף מגעיל לצפות במישהו שאוכל בידיים. הרבה הודים מודעים לזה ולכן הם מעדיפים לאכול כשהם לבדם. אם אתם מזמינים את המטפלים הזרים לאכול איתכם בארוחת שבת או חג, זיכרו שזה לא בהכרח יהיה להם נוח ואל תלחצו עליהם אם אתם רואים שהם מסרבים בנימוס. כשהם יושבים עם החברים שלהם ואוכלים ביחד, הם לא תמיד משתמשים בכף הגשה ולעיתים כל אחד מהם לוקח מהכלי הגדול בידיים שלו. אם אנחנו אוכלים ביחד איתם ויש בכלי המרכזי כף חלוקה הם יתחשבו ויקחו לצלחת שלהם את האוכל עם הכף. ורק מהצלחת שלהם הם יאכלו בעזרת הידיים.

לכתבה מעניינת על מנהג האכילה בידיים בהודו - לחצו כאן

בישול, ריחות אחרים וסובלנות

לעיתים קרובות העובדים הזרים יעדיפו לבשל לעצמם בנפרד מהבישול למטופל שלהן, והבישול שלהן יערב טיגון של בצל, שום, ג'ינג'ר ותבלינים חזקים. לפעמים הן יעדיפו לאכול דגים משומרים. כל הדברים האלו מלווים בריחות עזים, וצריך לקחת את זה בחשבון. אם הריחות מפריעים למי שחי בבית או למי שמבקר בבית אפשר להזכיר למטפלת הזרה לפתוח את החלונות בזמן הבישול ומומלץ לקנות ספריי שמדיף ריח שאתם אוהבים, כדי להתגבר על ריחות שפחות נעימים לכם. היזהרו מהבעות של גועל, מפרצופים לא נעימים או מילים פוגעניות, ובוודאי שאין לאסור על המטפלת הזרה לבשל לעצמה מה שהיא רוצה. דחייה של האוכל שלו עלולה להתפרש עבורו כדחייה של הזהות שלו כולה. כדחייה שלו. עוד על נושאי אוכל ראו כאן

הגדרות שונות לניקיון

נושא נוסף הוא הניקיון של הבית. כשהיגיעה לבית של אימא שלי מטפלת מהודו הופתעתי לגלות שהיא לא מנקה את הבית, או ליתר דיוק היא מנקה לא כמו שאני מצפה. התלבטתי האם להעיר לה על כך, אבל לא רציתי לפגוע בה והחלטתי לנקות איתה ביחד פעם אחת כדי להראות לה מה עושים. קבענו מפגש ניקיון ועבדנו ביחד, כשאני מראה לה כמה חומר לשים ואיזה חומר לשים ועם מה לשפשף ואיך לנגב, ואיך לשטוף וכולי. אחרי זה היה שיפור גדול.

חשוב בהזדמנות זו לציין כי המטפלת הזרה היא עובדת סיעוד ולא עובדת ניקיון. חלק מהתפקיד שלה זה לדאוג לניקיון הסביבה שבה חי המטופל שלה, אבל היא לא אמורה לערוך מבצעי ניקיון יסודיים כמו הכנת הבית לסדר פסח. אם בבית חי עוד מישהו כמו בת או בן זוג של מקבל הטיפול או ילדים, לא מתפקידה של המטפלת לנקות את החדרים שלהם. לגבי ניקיון של חלונות ותריסים בבית, או ארונות שלא בשימוש יומיומי שקשור בטיפול בקשיש – כל אלו לא נכללים בהגדרות התפקיד שלה, והם בגדר "תחום אפור". עובדות הסיעוד מחו"ל – המטפל הזרות אינן רוצות להרגיש כמו משרתות, אלא כמי שבאו למלא תפקיד טיפולי. לחלקן גם הכשרה וניסיון מקצועי כאחיות או עוזרות לאחיות בארצות מוצאן. יש בארץ עובדות זרות שבבית שלהן בהודו עבדה אישה ממעמד נמוך משלהן שהן שכרו על מנת לעשות ניקיון. חשוב לתת להן את ההרגשה שאתם לא חושבים שהן משרתת אלא מעריכים את התפקיד הטיפולי שהן באו לעשות. היו מטפלות שסיפרו לי שבני המשפחה של המעסיקים שלהן חושבות שהן לא עושות כלום כל היום ומביאים אליהם בגדים לגיהוץ מהבית שלהם. אחרות סיפרו שהן מרגישות שבני המשפחה לא יכולים לראות אותן יושבות ומבקשים מהם לצמצח כיסאות עץ ולגהץ מגבות ותחתונים, ללא כל צורך. אם אתם רוצים יחסים טובים עם העובדים הזרים שאתם מעסיקים אני ממליצה להימנע מהתנהלות כזאת. עוד על התפקיד של מטפלות זרים קראו כאן

מכביסה בנהר למכונות

בעניין הכביסה של מקבל הטיפול ושל עצמן זוהי בהחלט אחת ממשימות המטפלת הזרה. אבל, קחו בחשבון שיתכן שהעובדת הזרה שאתם מעסיקים מעולם לא השתמשה במכונת כביסה כי בבית שלה כיבסו את הבגדים בנחל. לכן, התפקיד שלכן הוא להסביר למטפל/ת כיצד להשתמש במכונת הכביסה ולעשות איתם ביחד את הכביסה עד שתהיו משוכנים שהם יודעים מה לעשות. גם מנהגי ניקיון הגוף עשויים להיות שונים ממה שאנחנו מכירים ורגילים ותהיו ערניים להביע יחס של כבוד גם אם אתם נתקלים אצל המטפלת הזרה במנהגים, מראות או ריחות שזרים לכם.

החשיבות של חיים דתיים

חלק גדול מהעובדים שמגיעים לארץ מהודו, הפיליפינים, סרילנקה ונפאל, וגם מדינות במזרח אירופה, הם אנשים דתיים, והדת תופסת מקום חשוב בחיי היומיום שלהם כשהם בבית. רבות מהמטפלות הזרות החיות בישראל הן נוצריות שהולכות בקביעות לכנסיות והאמונה הדתית מאוד חשובה עבורן. כשהם מגיעים לארץ הדת הופכת לעיתים לעוד יותר חשובה משום שהליכה לכנסייה בישראל היא הדרך שלהם לפגוש חברים ולקיים חיי קהילה, וזה גם המקום שבו המטפלים הזרים מקבלים עידוד ותמיכה. יש בארץ הרבה מפגשים של עובדים זרים סביב תפילות ודת. הכנסייה המרכזית בישראל לקתולים היא "סנט פטרוס" ביפו העתיקה, ויש עוד מספר כנסיות נוספות בעיקר בדרום תל אביב אשר בהן מתקיימות תפילות בשפות שונות בזמנים קבועים לקהילות של עובדים זרים מהפיליפינים, מהודו, ומדינות נוספות. יש גם קבוצות שעורכות תפילות יומיות דיגיטליות שאליהן העובדים הזרים יכולים להצטרף בלי צורך לצאת מהבית. יכול להיות שכדאי לכם לתכנן את הביקורים שלכם בבית ההורים בהתאם לכך, משום שבשעה מסוימת, לרוב בסביבות שש בערב, המטפלת תירצה להיכנס לחדר שלה ולהתפלל.

מומלץ לשאול את המטפלת על אמונתה הדתית, לקחת בחשבון את הרצון שלה לחגוג את החגים הדתיים ואם אתם רוצים להעניק לה מתנות קטנות לכבוד החגים שלה – היא בוודאי תישמח.

לכתבה מעניינת על כנסיות של עובדים זרים בארץ - לחצו כאן.


זה היה הפוסט השלישי בבלוג על העסקת עובדי סיעוד מחו"ל - "עובדים זרים".

הפוסט הבא ידבר על איך יוצרים שגרה יומית מוצלחת. לקריאה - לחצו כאן. לקריאת הפוסט על איך מתחילים? תיאום ציפיות בתוך המשפחה ובירוקרטיה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על איך בוחרים נכון את העובדת הזרה ואיך מארגנים הבית לקראתה - לחצו כאן.




ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת רוטלדג').


*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.


תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן


אניטימיות זרה

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©

73 views3 comments
bottom of page