אנחנו, המטפלים הזרים, ושאלת האוכל

היחסים שלנו ושל המטפלת הזרה בראי האוכל

אוכל זה נושא מרכזי בחיים וכשמטפלת זרה מגיעה הביתה כדאי להקדיש הרבה מחשבה לעניין האוכל.

תזונה היא דבר מרכזי בחיינו, ועבור אנשים חולים ואנשים עם דמנציה בפרט, יש לתזונה חשיבות בריאותית רבה. אבל, העובדים הזרים מגיעים לארץ עם הרגלי בישול ותזונה אחרים לגמרי ולרוב המטפלת הזרה לא תדע לבשל מה שבני המשפחה שלכם רגילים ואוהבים לאכול, והמאכלים שלה עשויים להיות עבורכם לא טעימים, מוזרים אפילו מגעילים. אולי אפילו תחשבו שהם לא בריאים. הרבה מטפלות זרות מאוד לחוצות מעניין ההתאמה של הבישול שלהן למטופלים. הן רוצות לתת למטופלים שלהם אוכל טעים ומזין אבל חלקן לא יודעות מה רגילים ואוהבים לאכול בישראל ואיך להכין את זה.

כאן אנחנו, בני המשפחה, צריכים להיכנס לעניינים ולהדריך את המטפלת

נוכל להסביר להן מה ההורה רגיל ואוהב לאכול, ורצוי גם להראות להן איך להכין את זה – להיכנס למטבח ולבשל איתן בימים הראשונים לאחר הגעתן. אם להורה/ בן זוג חולה יש דיאטה מיוחדת, אם אתם רוצים שההם לא יאכלו דברים מסוימים כגן לחם עם שוקולד למריחה לארוחת ערב או אוכל מטוגן לארוחת בוקר, או אם יש משהו אחר שנראה לכם חשוב- דברו על זה עם המטפלת הזרה, תציעו לה פתרונות ותבדקו שהיא באמת מבינה מה לעשות.

עוד פרטים והסברים על שיקולים תזונתיים שיש לקחת בחשבון כדי להיטיב עם בריאותם של אנשים עם דמנציה תוכלו לקרוא כאן.

ומה עם קניות?

לגבי קניות של אוכל – גם את זה צריך לתכנן. אם תירצו שהמטפלת הזרה תהיה אחראית על קניות מומלץ ללכת איתה לסופרמרקט בפעמים הראשונות. אם אתם מביאים אוכל הביתה ממליצה לבקש מהמטפל/ת להכין רשימת קניות. אני העדפתי לקנות אוכל בסופרמרקט זול יותר ממה שהיה ליד הבית של אימא, ולכן אחת לשבועיים הייתי נוסעת לשם לקניות ומביאה לבית מה שהמטפלת הזרה ביקשה שאביא, לה ולאימא שלי.

האוכל כמראה למערכת היחסים

לעובדים הזרים חשוב מאוד לאכול את האוכל שלהם – אוכל שהם רגילים ואוהבים לאכול. חשוב להם לא רק מה לאכול, אלא גם מתי לאכול, כלומר לאכול את הארוחות שלהם בזמנים שהם רגילים לאכול. וכמובן חשוב להם שיהיה להם כמות מספקת ומשביעה של אוכל. מטפל זר שלא ירגיש מרוצה בעינייני האוכל - המוטיבציה שלו להישאר איתכם תרד מאוד, כי אוכל זה לא רק עניין של תזונה, אלא משהו שמסמל עבור המטפלים הזרים את היחס שלכם אליהם.

לעיתים קרובות הם יעדיפו לקנות מיני אורז או עדשים או דגים אחרים ממה שיש בסופרקמרקטים שלנו ולשם כך ילכו לקניות או יעשו הזמנה של מצרכים מחנויות שמוכרות אוכל לקהילות הזרות. בתל אביב, באזור רחוב לוינסקי והתחנה המרכזית יש חנויות כאלו שעושות משלוחים לעובדים זרים. יכול להיות שהמטפלת שלכם/ן תתארגן עם עוד כמה חברות והן יעשו ביחד הזמנה, כדי לחסוך את דמי המשלוח.

לאכול ביחד או לבד?

הרבה מטפלות מעדיפות לא לאכול ביחד עם האנשים שבהם הן מטפלות. הן רוצות לסיים את הארוחה עם הקשיש/ה ואז לשבת לאכול את האוכל המיוחד שהן הכינו לעצמן. קחו את זה בחשבון כשאתם מארגנים ביחד עם המטפלת הזרה את לוח הזמנים היומי.

עוד על מנהגי האכילה של עובדים מהודו קראו בפוסט על כיצד מתכוננים למפגש בין תרבותי.

ומה בנוגע לעלויות?

בנוסף, יש את עניין עלויות המזון. בני משפחה סיפרו כמה קשה להם מול בקשות של המטפלת הזרה לרכישת מצרכים ומוצרים שעולים הרבה כסף. חלקם הרגישו שהמטפלים הזרים סוחטים אותם כספית וסיפרו על כך שהמטפלת מבקשת לאכול בשר או או עוף או דגים ברמה יומיומית, שהיא מוציאה סכומים מוגזמים על קניית פירות שלא בעונתם, או על עובדת שדרשה התקנת מכשיר למים מינרליים בבית לדעתם שלא לצורך. אז מה עושים כדי לגרום לכך שגם העובד הזר יהיה מרוצה אבל גם אתם, ושלא תרגישו שמנצלים אתכם?

אני ממליצה להפריד בין הנושאים. בעניין הפירות או המים המינרליים, תעמידו את עצמכם במקום המטפלת הזרה ותבחנו בעיניים כאלה את הבקשות שלה. אם אתם לא נוהגים לקנות פירות שלא בעונתם, ואם אתם בעצמכם צורכים מי ברז או משתמשים בבריטה לסינון מים, אתם יכולים להסביר לעובדת את השיקולים שלכם ולבקש ממנה שתנהג ככה.

משמעויות של אכילת בשר

בעניין הבשר/עוף/ דגים יש לקחת בחשבון את ההבדלים התרבותיים והחשיבות התרבותית של אכילת בשר. עבור חלק מהעובדים הזרים אכילת בשר/ עוף / דגים יומית בעיקר לנוצרים שבהם שאין מניעה דתית עבורם באכילת בשר – מסמלת הרבה יותר מאוכל. בני המשפחה שלהם בשיחות הטלפון איתם שואלים אותם מה הם אוכלים ומבחינתם לאכול בשר/עוף/ דגים זה אומר שתנאי החיים שלהם ראויים ומכובדים. בשר מסמל רמת חיים ומעניק תחושת ערך בחיים, ולמי שעזבו מאחורה בני זוג, ילדים, הורים מבוגרים ונסעו לעבוד בארץ רחוקה, אכילת בשר/ עוף/ דגים מסמלת שלמרות הכל יש להם חיים טובים.

קבלות

אם המטפלת עושה קניות בעצמה מומלץ לשוחח עימה על הקושי שלכם לממן הוצאות גבוהות במיוחד אך גם חשוב להקשיב למה שחשוב לה. לגיטימי לבקש מהמטפלים הזרים שיביאו קבלות מהקניות, להסתכל איתם על הקבלות, ולבדוק ביחד אם מופיעים בהן פריטים חריגים. יכול להיות שתוכלו לעזור למטפלת לחשוב על תחליפים שישיביעו את רצונה ויהיו זולים יותר.

זה היה הפוסט השישי בבלוג על העובדים הזרים החיים בבית עם הורנו.

הפוסט הבא יעסוק בנושא הכואב של הכסף: שכר ועלויות נלוות. לקריאה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על תיאום ציפיות בתוך המשפחה ונהלים בירוקרטיים - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט איך בוחרים נכון את העובדת הזרה ואיך מארגנים הבית לקראתה - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על היערכות לקראת מפגש בין תרבותי - לחצו כאן.

לקריאת הפוסט על איך יוצרים שגרה יומית מוצלחת - לחצו כאן.

ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge).

*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.

תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©