top of page

אנחנו ו"עובדים זרים" בעת מלחמה

כיצד נתנהל בעת חירום?

המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר משפיעה גם עלינו וגם על "העובדים הזרים". קשה יותר לבקר והדאגות מתגברות. כיצד מתנהלים בעת אזעקה? מה יהיה עם העובדת הזרה תיכנס לחרדה ותחליט לעזוב אותנו? המטרה של פוסט זה היא לתת טיפים רלבנטיים לעת הזו, עת המלחמה.


לדאוג לרווחה הנפשית

ראשית, צריך לזכור כי כולנו נמצאים בקושי גדול. כדי שנוכל להמשיך לתפקד לטובתנו ולטובת בני המשפחה שלנו כדאי לשים לב קודם כל לרווחה של עצמנו. אם אנחנו נקרוס - לא נוכל לתמוך באף אחד. לצד זאת מומלץ לשים לב למצבה הנפשי של העובדת. אם העובדת בחרדות קשות שגורמות לכך שהיא לא אוכלת או לא ישנה או סובלת מכאבים, כדאי לערב את העובדת הסוציאלית של הלשכה הפרטית שבה רשומה העובדת. יתכן שהעובדת זקוקה לעזרה נפשית.

החשיבות של מידע אמין

שנית, מומלץ לדבר עם העובדים על המצב הבטחוני ולתת להם מידע אמין. העובדות והעובדים מחו"ל ובני המשפחות שלהם בארצות המוצא ניזונים לעיתים קרובות ממידע לא אמין ומאיים אף יותר מהמציאות. הודעות בקבוצות הווטסאפ של מטפלות בישראל הכילו אזהרות ממחבלים שמסתובבים בשכונות מגורים, גם כשהדבר לא היה נכון. קרובי המשפחה בארצות המוצא ניזונים מסרטוני זוועה ומפייק ניוז שבחלקו מופץ באופן מגמתי כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית של החמאס. בני המשפחה המטפלים יכולים למנוע חלק מהחרדות באמצעות שיחה יומית של עדכון תמציתי על המצב. תפקידנו בעת זו היא לספר לעובדת מה קורה, לתת את העובדות ולהפריך שמועות לא נכונות.

אם יש אפשרות ורצון מצד העובדת מומלץ לדבר גם עם קרובי המשפחה שלה בארץ המוצא, באמצעות הוידיאו, במהלך הביקור שלנו בבית ההורה. שיחת פנים אל פנים יכולה להרגיע אותם ולמנוע מצב שבו הם מפעילים לחץ על העובדת לעזוב את ישראל. חשוב ששיחה כזו תכלול מילים חמות והבעת הערכה לעובדת שנשארת וממלאת את עבודתה בימים קשים אלו. אם אין אפשרות לתקשורת באנגלית או שפה משותפת אחרת מספיק חיוך ומילים אוניברסליות כמו thank you 

שגרה וסדר יום

שלישית, גם אם קודם לא יצרנו שגרה ברורה בבית, עכשיו חשוב במיוחד, לאור החרדות וחוסר הוודאות, לארגן  סדר יום  וסדר שבוע שיוכלו להוות עוגן להתנהלות בבית ההורה שלנו. מומלץ לייצר ביחד טבלה שבה מציינים את סדר הפעולות בכל חלקי היום: פעולות שקשורות בקימה, רחצה, הלבשה; כל מה שכרוך באוכל לרבות בישול, ארוחות, ניקיון; מנוחות לאחר הארוחות, קניות וסידורים אחרים, טפולים רפואיים, עבודות משק בית וזמן פנוי. חשוב שהשגרה הזו תהיה מותאמת לצרכים של כולם, כולל של העובדת, ושהיא תהווה לה מסגרת מנחה מחד אך גם תאפשר לה גמישות והתאמה לצרכים משתנים. עוד פרטים בפוסט על יצירת שגרה.

במידה וסדר היום בשגרה כלל יציאה מחוץ לבית חשוב לנסות לשמור על כך אם זה מתאפשר. עם זאת, יש מטפלות שחוששות לצאת החוצה ורוצות להסתגר בבית. אם אתם, בני המשפחה, חושבים שמספיק בטוח לצאת לסיבוב בחוץ תתנו למטפלת דוגמה. בביקורים הבאים שלכם את ההורים צאו עימם ועם המטפלת לסיבוב בחוץ, הראו לה את המסלול הרצוי, והצביעו על מקומות אליהם היא יכולה ללכת במהירות במצב של הזעקה. אם העובדים יראו שאתם בני המשפחה לא חוששים לצאת החוצה זה יעזור להם לקבל אומץ. עשו זאת עימם מספר פעמים.

צמצום חשיפה לתכנים קשים

נקודה חשוב במיוחד היא מניעת חשיפת-יתר לחדשות ובמיוחד לתכנים מעוררי חרדה. צפייה מתמשכת בחדשות וסרטונים קשים מזיקה לבריאות. מומלץ לדבר על כך עם העובדות ולהדגיש את הנזק שנוצר מחשיפה לתכנים אלימים. יש גם להסביר לעובדים שגם אנשים עם דמנציה שאינם מבינים תכנים מילוליים הם לעיתים קרובות בעלי רגישות רבה מאוד לצלילי קול, טון דיבור, קולות מצוקה ועוד. ועל כן, חלק מהטיפול בקשישים בימים אלו כרוך בלהגן עליהם מפני הנזקים שבהיחשפות לגירויים חושיים כאלו. וכמובן שגם לעובדת עצמה לא כדאי להיסחף לצפייה מרובה בתכנים אלו. ביחס להורים, אפשר לבקש מהעובדת לחשוף את ההורים שלנו למוזיקה נעימה ומרגיעה במקום לתכנים קשים. אפשר גם למקם את הטלביזיה במקום שרחוק מעיני ההורה, להנמיך את הקול, או לכבות את הטלביזיה בחלק מהיום. כדאי לבקש מהעובדת שאת שיחות הטלפון המתוחות תעשה בפינה רחוקה מההורה ולא צמוד לגופו.

אזעקות ומרחבים מוגנים

ההמלצה הבאה נוגעת לנושא האזעקות. ראשית, יש להסביר לעובדים את ההנחיות של פיקוד העורף ולהפנותם, אם הם לא נחשפו לכך עדיין, לקריאת ההנחיות המתורגמות לשפתם. אם יש בבית ממ"ד מסודר או מקלט נגיש, ההתנהלות ברורה. כשאין ממ"ד בבית, כשהקשיש אינו נייד, או שהוא אינו משתף פעולה, התפקיד של בני המשפחה הוא להנחות את המטפלת מה לעשות ולעזור לה ליישם זאת. יש להראות לעובדת מהו המרחב המוגן ביותר בבית. יש לארגן ביחד עם העובדת את המרחב הזה לשהייה בנוחות מירבית. אם אפשר להציג את המיטה של הקשישה או כורסה נוחה במרחב המוגן, יש לעשות זאת. אם המקום המוגן היחיד הוא בחדר מדרגות ציבורי כדאי להמליץ למטפלת להכין עבור עצמה ועבור הקשישה בגדים נוחים שעימם אפשר לצאת ולהניח בחדר המדרגות כיסא שעליו הקשישה תוכל לשבת. כדאי לשקול הבאת כיסא גלגלים הביתה ורכישת כרית נוחה לישיבה ממושכת בכיסא גלגלים. כיסא גלגלים עשוי לשפר את הניידות של קשישים למקרה שצריך במהירות להעביר אותם לאזור המוגן.

אם יש מקלט שאליו המטפלת יכולה להיכנס אך הקשיש אינו יכול להגיע אליו, כמו שהיה במקרה שעימו פתחנו מאמר זה, יש לשקול להנחות את העובדת להיכנס לשם ולהשאיר את ההורה שלכם לבד. אם אתם מגיעים למסקנה שזהו הדבר הנכון, דברו על כך עם העובדת ואמרו לה שזו ההנחיה שלכם, כדי שלא תרגיש אשמה. העובדות לא רוצות לקחת על עצמן החלטה כזו, הן זקוקות לבני המשפחה שיתנו לכך לגיטימציה.

במשפחות רבות נהוג שהעובדת יוצאת, לרוב בשעות שהקשיש נם, לקניות ולסידורים נחוצים, ומשאירה את הקשיש לבדו בבית. בתקופה זו יש חשש שבזמן היעדרותה מהבית של העובדת תהיה אזעקה, ועל כן כדאי להנחות את "העובדת הזרה" להשאיר את הקשיש במקום הבטוח ביותר בבית, לפני כל יציאה מהבית, ולהשאיר לידו כוס מים, טלפון אם הקשיש עדיין יכול להשתמש בו, לכסות בשמיכה, וכולי. כמו כן מומלץ להנחות את "העובדת הזרה" לשלוח הודעה לבני המשפחה, טרם יציאה, והודעה נוספת כשהיא בחזרה בבית. כמו כן כדאי לדבר איתה על מה עליה לעשות במידה ויש הזעקה אם היא בחוץ, בסידורים.

להנחיות פיקוד העורף להתנהלות אנשים עם מוגבלויות בעת חירום ואזעקה לחצו כאן

קשר שוטף

נושא השמירה על קשר ביננו לבין העובדים הזרים חשוב עתה במיוחד. במידה ועדיין לא עשיתם זאת, מומלץ ליצור קבוצת ווטסאפ משפחתית הכוללת את המטפלת ואת בני המשפחה המעורבים בטיפול. חשוב לא "להפציץ" את המטפלת בהודעות ובקשות עדכונים רבות אלא להסכים איתה על מועדים קבועים לעדכון. רצוי שיהיה בן משפחה אחד שיהיה אחראי על הקשר איתה (יכול להיות ברוטציה בין בני המשפחה) והוא יעדכן את האחרים, כדי שלא יהיו אל העובדות פניות רבות. יש לזכור שהיא עסוקה בעבודה השגרתית וגם עסוקה לא מעט בהרגעת בני משפחתה בחו"ל ובעצמה נמצאת בלחץ.

לסיכום, חשוב לנו לזכור שהיחסים שלנו עם המטפלת של אבא ואימא, התקשורת ביננו, ועד כמה אנחנו נותנים ל"עובדים הזרים" להרגיש בנוח, שהם בבית, שאנחנו מעריכים את עבודתם - לכל אלו יש השפעה מכרעת על הסיפוק שלהם בעבודה, על תחושת השייכות שלהם, ולכן על המוטיבציה שלהם להישאר עימנו ולבצע את עבודתם בצורה הטובה ביותר.


זה היה פוסט מיוחד בבלוג על העסקת "עובדים זרים" בבית.


ד"ר דניאלה אריאלי, מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחברת הספרים "אינטימיות זרה" (הוצאת אוריון) ו- An Ethnography of Care Work Across Borders (הוצאת Routledge).


*המידע המובא כאן לקוח מהספר "אינטימיות זרה: ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו. דפים מיומן שדה" שעוסק בטיפול בקשישים על ידי "עובדים זרים". בספר תמצאו כלים ליצירת מערכת יחסים מיטבית עם המטפלים, שיעניקו לכם שקט נפשי, יבטיחו את הטיפול הכי טוב להורים/ בני זוג שלכם ויביאו לשביעות רצון ורווחה של המטפלים.


תוכלו להשיג את הספר "אינטימיות זרה" בלינקים הבאים: לספר מודפס לחצו כאן לספר דיגיטלי לחצו כאן לספר המודפס באנגלית לחצו כאן לספר הדיגיטלי באנגלית לחצו כאן


אניטימיות זרה

כל הזכויות שמורות לד״ר דניאלה אריאלי ©

40 views2 comments

Recent Posts

See All

2 Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
Guest
Dec 17, 2023
Rated 5 out of 5 stars.

חשוב, ממוקד, רגיש ונותן מידע ועצות חכמות ומועילות

Like

Guest
Dec 16, 2023
Rated 5 out of 5 stars.

דניאלה, איזו יוזמה ברוכה וחשובה בהמשך לספר! כעובדת סוציאלית אני יודעת כמה זה נחוץ לאנשים. תודה

Like
bottom of page